אם יש אנשים שמרגשים אותנו תמיד, הם אנשים שליבם פתוח ורחב. שנותנים משלהם מבלי לחוש שזה מחסיר מהם דבר.
אנחנו פוגשים אותם בהמון ארגונים, הם לא בהכרח המנהל או מי שהוגדר כמומחה פורמלי בתחום מסוים. לרוב הם אנשי המקצוע הוותיקים, אלא שנושאים איתם את הזיכרון הארגוני, את הנרטיב, הערכים והמחוברות למטרות הארגון. אלו האנשים שתמיד פנויים לתת עצה, לספק לקחים מהצלחות וכישלונות (בלי לחשוש מה יחשבו, הם את שלהם כבר הוכיחו). יש להם את רוחב הלב והענווה לתת קרדיט לעובדים אחרים על הידע שלהם, להקים להם במה להציג אותו ולהישאר מאחורי הקלעים תומכים, מסייעים ונהנים מדור העתיד. ולצד כל זה, הם סקרנים לא מפסיקים ללמוד מתוך כבוד והערכה לבעלי ידע אחרים ומתוך צניעות המבוססת על ידע ומקצועיות.
בשיחות עם מומחי הידע האלה ריכזתי כמה תובנות שנוכל לאמץ לעצמינו:
מידת הצניעות והענווה
לעשות מאמץ להיענות לכל בקשה להיפגש עם אנשים חדשים ותמיד להשאיר ערך ממשי עבורם
למידה היא ערך ואין לה גיל או ניסיון מספק
אחת לתקופה ללמוד נושא חדש לגמרי
לחלוק ידע מתוך הבנה שהוא אינו שייך לנו, הידע שייך לכולם וראוי שיעבור הלאה להיטיב את הטוב.
"ישנם שני דברים שגם אם ניתן בלי סוף לא יחסירו מאיתנו דבר – אהבה וידע"