top of page
  • תמונת הסופר/תאורטל

ה- Wikipedia כפתרון להבניה והחצנה של מידע וידע בארגון

ה- Wiki היא מערכת מידע המושתתת על תפיסת ה- Web 2.0 בה הגולשים הם המזינים, המנהלים והצרכנים של התוכן. ה- Wiki מאפשרת, בפשטות יחסית, ליצור ולערוך דפי תוכן וכן לנהל את הקישוריות ביניהם. משמעות הדבר היא שהשליטה בתכנים עוברת מבעלי הידע הרשמיים ("מומחים") לכלל בעלי העניין בתחום ("ההמון"). הנוחות וקלות השימוש, בנוסף לשאר היתרונות שה- Wiki טומן בחובו, הביאו לכך שבשנים האחרונות התפתחו יישומים מגוונים שלו גם בארגונים וחברות עסקיות.


טכנולוגיית ה- Wiki משמשת לשתי מטרות מרכזיות:

  • הקמת אתרי תוכן גדולים- באמצעות מספר רב של מזיני תוכן, הקמת דפים וערכים באופן בלתי מוגבל וללא צורך באישור לפני פרסום, שימוש בתבניות ליצירת סטנדרטיזציה במידע, קישור בין נושאים קשורים בתוך ומחוץ למאגר ועוד.

  • שיתוף בידע בקהילה מקצועית מוגדרת- קיום שיחות וירטואליות אודות מידע מסוים, הגדרה משותפת של מושגים, ארגון מידע באופן המתאים ל"שפת" הקהילה, כתיבה על כל נושא הנתפס רלוונטי לתכני הקהילה וכן הלאה.


ליישום ה- Wikipedia בארגון יש מספר יתרונות-


  • חדשנות- שימוש בכלי מעולם ה- Web 2.0 המוכר ברשת האינטרנט הפתוחה, לצורך יצירה ושיתוף בידע בעולם הארגוני–עסקי, נתפס ככלי המזוהה עם חדשנות.

  • החצנה של המידע והידע- הגברת הנגישות של העובדים למידע וידע של עמיתיהם לעבודה.

  • הבנייה של המידע- שימוש בתבניות לסוגי מידע שונים (טיפים, מאמרים וכן הלאה) שיאפשרו לכלל הגולשים להזין ולצרוך את המידע באופן אחיד ושיטתי.

  • פיתוח משותף של ידע- גיבוש קהילה מקצועית היוצרת ומשתפת בידע הנצבר בעבודה בשטח.

  • קרדיט למומחים- השימוש ב-Wikipedia מאפשר דירוג "אלטרנטיבי" לרמת המומחיות של העובדים בארגון. פרמטרים כגון כמות הפרסומים, מידת המעורבות בעריכת המידע במאגר וכדומה, מבטאים את מידת המחויבות והמקצועיות של העובדים לארגון ולתחום המקצועי עליו הם מופקדים.


אתגרים ביישום ה- Wikipedia בארגון

  • תלות בגולשים- הצלחתו של היישום תלויה במידת המוטיבציה והאקטיביות של העובדים לשתף בידע. מוטיבציה נמוכה של עובדי הארגון, עשויה לנבוע מכמה גורמים: חשש לחשיפה רחבה, תחושה של איבוד "יוקרה מקצועית" במערכת שבה כל כותב הוא "מומחה", חשש לחשיפת "סודות מקצועיים" הנתפסים כיתרון של העובד למול עובדים אחרים, ומניעים רגשיים אחרים. ניתן להתמודד עם מצב זה על ידי הגדרת בעלי תפקידים "מומחי תוכן", אשר נדרשים לייצר תוכן בתחומים מוגדרים, כחלק מתפקידם. למול כלל העובדים, ניתן לעודדם לתרום מניסיונם על ידי מתן קרדיט לכותבים, דירוג תכנים וכדומה.

  • מהימנות המידע- בדרך כלל, המידע המועלה ל- Wikipedia אינו עובר אישור בטרם פרסומו. הדבר עשוי להוביל לפרסום מידע חלקי, לא מקצועי ואף מטעה. ניתן לפתור סוגיה זו בכמה דרכים, האחת להגדיר תהליך בקרה תקופתי על התכנים, השנייה, לייצר מנגנון אישור בטרם פרסום המידע על ידי בעלי תפקידים מוגדרים והשלישית, ליצור אבחנה ויזואלית בין תכנים המועלים על ידי כלל העובדים, לבין תכנים המועלים על ידי "מומחי תוכן".

  • התמצאות במידע- בשונה ממאגרי מידע "מסורתיים" המאורגנים בצורה היררכית, הניווט בין התכנים ב- Wikipedia מתבצע בעיקר באמצעות קישוריות בין נושאים. לגולשים שאינם מורגלים באחזור מידע באופן הזה, עשוי להיות קושי להתמצא במאגר ולאתר את המידע הדרוש להם. ניתן להתמודד עם אתגר זה על ידי שימוש בכלים הזמינים ב-Wikipedia אשר ניתן לשלבם בעת ארגון המידע: מונחון, קטגוריות ודפי הפניה. התמודדות זו הינה חלקית, שכן היא אינה מציגה את כלל הנושאים הקיימים במאגר המידע והקשר ביניהם במבט על, אלא בין מונחים קשורים בלבד.








72 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page