הדרכה וניהול הידע שניהם ביטויים שונים ומשלימים לתהליכי הלמידה בארגון. מטרת העל משותפת לשניהם ועוסקת בהעברת ידע ובהתפתחות המקצועית של הפרט, הצוות והארגון כולו. השונות בין התחומים באה לידי ביטוי במטרות המשנה, בכלים ובדפוס היחסים בין בעלי הידע לצרכני הידע. בפוסט זה נעמוד על כמה הבדלים מהותיים בין התחומים:
התכלית
הדרכה- לרוב להדרכה מטרות מוגדרות מראש הנתמכות בתכנים ובמתודות שתפקידם לסייע בהשגתן. המטרות תחומות למסגרת הדרכתית כלשהי, קורס השתלמות וכד'. בתום פעילות ההדרכה, או מעט אחריה, ניתן לבחון את מידת השגת המטרות בקרב אוכלוסיית היעד. לרוב מדובר בהקניית ידע ומיומנויות הניתנות למדידה.
ניהול הידע- לרוב המטרות של ניהול הידע הן ברמת הארגון או תת יחידה בארגון ופחות ברמת פרט כזה או אחר. המטרות מתייחסות ליכולת של הארגון להגיב בזריזות ובאפקטיביות למציאות משתנה, לספק את המידע הדרוש לעובד לצורך ביצוע משימותיו, העברה של ידע ושימורו לאורך זמן וכד'. קשה לבחון את מידת השגת המטרות בתקופה קצרה ותחומה בזמן, מדובר לרוב על תהליך הכרוך בשינויים ארגונים בתהליכי העבודה ובתרבות הארגונית.
המקום והזמן
הדרכה- תהליכי הלמידה לרוב מתקיימים בזמן ובמקום פיזי מוגדר. להדרכה מסגרת זמנים בה היא מתחילה ומסתימת והיא מוגדרת מראש. הידע מועבר לאותם עובדים אשר נכחו פיזית בפעילות ההדרכתית וישנו קושי להעביר את הידע לעובדים נוספים אשר לא נכחו בה. ההדרכה מנותקת, בדרך כלל, מסביבת העבודה היומיומית של העובד. ההדרכה מוציאה את העובד מסביבת העבודה שלו לצורך הכשרה ומחזירה אותו לאחר מכן למימוש הלמידה.
ניהול הידע- תהליך צריכת המידע מתקיים בכל מקום ובכל זמן. שימוש והעברה של מידע וידע מתקיימים בכל מפגש בין אנשים, בכל אינטראקציה של עובד עם מסמך מקצועי, ספר או פריט מידע המצוי באתר הארגוני או ברשת האינטרנט. הידע נוצר ומועבר ללא תלות בזמן ובמקום פיזי ולכן לרוב מתקיימת במקום העבודה ותוך כדי ביצועה.
אחריות ומוטיבציה ללמידה
הדרכה- האחריות על תוצרי ההדרכה מוטלת לרוב על כתפי המדריך. בדרך כלל בתום ההדרכה מתקיים תהליך משוב והפקת לקחים. האחריות על ההישגים ועל מתן ההסבר לפער בהם, היא של צוות ההדרכה אשר תכנן והעביר את התכנית. לרוב לא נשמע לקח המכוון לאחריות של הלומדים על אי ההצלחה של הקורס או ההשתלמות. המוטיבציה ללמידה איננה עקבית, ישנם עובדים הרואים בהכשרה מרכיב הכרחי התורם להתפתחות המקצועית שלהם ומאידך ישנם עובדים אשר רואים בכך עול.
ניהול הידע- המוטיבציה ללמידה מוטלת על העובד עצמו. תהליך האיתור והשימוש בידע הוא תהליך לרוב וולונטארי הנובע מפער במידע כלשהו שהעובד עצמו מעוניין להשלים על מנת לבצע פעולה קונקרטית. על כן מרבית האחריות ללמידה מוטלת על המוטיבציה והאוריינות של העובד לאיתור המידע והשימוש בו. אך, אין הדבר מסיר אחריות ממנהל הידע הארגוני ומומחי התוכן השונים להגביר את המודעות לגבי מקורות המידע, הנגשתם באופן שיקל על העובד לאתר אותם וכמובן לסייע בהטמעה של הידע בתהליכי העבודה. בהקשר זה האחריות היא ברמה הארגונית ולא באופן ישיר למול קבוצת לומדים ספציפית, בשונה מההדרכה.
מבנה היחסים בארגון
הדרכה- ההדרכה מבטאת את דפוס היחסים הרשמי והמבנה הארגוני הפורמאלי של הארגון. המדריך לרוב הוא בעל הידע והלומדים חסרים אותו. תהליך ההדרכה המסורתי הוא תהליך בו בעל סמכות מעביר מידיעותיו לכפופים לו מבחינה ניהולית או מקצועית.
ניהול ידע- מהווה אנטיתזה למבנה הארגוני. בבסיס העקרונות של ניהול הידע נמצאת ההבנה כי כל עובד הוא בעל ידע הרלוונטי לצרכיו של עובד אחר ולהפך. בעידן בו מרבית העובדים הם "עובדי ידע" למנהל לרוב אין יתרון מקצועי על עובדיו בתחומם ועל כן כל עובד הוא גם צרכן מידע (לומד) וגם ספק מידע (מלמד) לעמיתיו, כפיפיו ומנהליו.
כלים ושיטות
הדרכה- עושה שימוש בשיטות הדרכה המבטאות את כל העקרונות שלעיל בהם הידע סגור וארוז ומוגש באמצעות הרצאות פרונטאליות, סימולציות, דיונים, תרגול וקבלת משוב וכד'.
ניהול ידע- עושה שימוש בכלים המאפשרים שינוי והתאמה של הידע באופן שוטף, ביחס לקהלי יעד שונים באמצעות דיונים פרונטאליים, תהליכי הפקת לקחים, שימוש במערכות מידע לניתוח הנתונים והפקת תובנות, תיעוד והבניה של ידע, אתרים פנים וחוץ ארגוניים המאפשרים החצנה ונגישות למידע וכד'.
ארגון החומר והבניית הידע
הדרכה- הידע הנלמד מאורגן על פי עקרונות ההדרכה והלמידה, הידע מובנה ביחס למטרות ההדרכה הנגזרות לרוב ממצב האמת של בעל התפקיד.
ניהול ידע- הידע מאורגן בהתאם לצרכני המידע, מאפייני השימוש וצורכי המידע שלהם. המידע מאורגן כך שיהיה פשוט למצוא אותו ולעשות בו שימוש, סוגי המידע מטופלים באופן שונה המתאים למאפייניהם.