מנהל הידע מוביל את המדיניות הארגונית בתחום ניהול המידע והידע. תפקיד מנהל הידע מעלה מספר דילמות-
ריכוז למול ביזור
האם מנהל הידע ואנשיו מנהלים את המידע הארגוני בפלטפורמות השונות (טכנולוגיות ושאינן טכנולוגיות) באופן בלעדי וריכוזי או מבזרים את הניהול לדרגים שונים בארגון? מצד אחד, ישנם יתרונות בריכוז עבודת מנהל הידע- שליטה ובקרה, שמירה על סטנדרטים אחידים, ראייה רוחבית, חוצת ארגון וכד'. מצד שני, החיסרון בדרך ניהול זו הוא שהמידע והידע הארגוני נמצאים בכל מקום ואינם מרוכזים אצל מנהל הידע. עובדה זו הופכת את העיסוק באיתור, ארגון והפצת המידע לקשה ולעיתים אף בלתי אפשרי.
התנהלות ריכוזית לאורך זמן עומדת בניגוד לתפיסה הערכית של ניהול ידע בה כל אדם הוא מנהל ידע.
שימור מול פיתוח
באיזו מידה להשקיע בפיתוח ואיתור ידע חדש לעומת תהליכי תיעוד ומיסוד של מידע ?
הרבה מאד ארגונים נושאים את דגל החדשנות ומשקיעים בפיתוח של ידע חדש משאבים רבים, אך נוטים להזניח את תהליכי התיעוד והנגשת המידע הקיים בארגון. תחום החדשנות נתפס כנוצץ יותר אך לעיתים דווקא השימוש החוזר במידע קיים יכולים להביא ליתרון וערך ממשי לארגון. לדוגמא: שימוש חוזר בלקח שהופק בארגון.
ערכו של המידע
מתי יש תוקף למידע והוא בעל ערך ממשי לארגון ומתי ניתן להגדיר מידע כ"פג תוקף" ?
ארגונים רבים נוטים לעסוק בשימור וניהול מסמכים מתוך חשיבה שתיעוד נכון של כלל המסמכים בארגון ושמירה שלהם תאפשר לאנשים נגישות גבוהה למידע. עקרון מוביל בתחום ניהול הידע הוא כי עומס מידע כמוהו כחוסר מידע. על כן על מנהל הידע לסייע לארגון להגדיר מהם תחומי הליבה ומהו המידע שתיעוד ושימור שלו יתנו ערך ממשי לעובדים.